התאמות בבחינות באוניברסיטה: מה מגיע ובמה מותר להשתמש

מי שמקליד "התאמות בבחינות לקויות למידה" בפעם הראשונה מגלה מהר שאין תשובה אחת. כל אוניברסיטה ומכללה קובעת לעצמה איזה אבחון היא מקבלת, עד מתי מגישים ומי מחליט. הפוסט הזה מסדר את מה שמשותף, מראה איך זה נראה בחמישה מוסדות לפי העמודים שלהם, ואומר בגלוי איפה תוכנת הקראה כמו קלי רידר (KaliReader) נכנסת לתמונה ואיפה לא.

כלל אחד לפני הכול: כל מה שכתוב כאן לקוח מהעמודים הרשמיים של המוסדות ומ"כל-זכות", נכון ליום שבו נבדק. נהלים משתנים משנה לשנה. בדקו במוסד שלכם.

התשובה הקצרה

לפי כל-זכות, תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה עם לקות למידה או הפרעת קשב זכאים להתאמות בלימודים ובבחינות. ההתאמות נקבעות על ידי הגורם האחראי במוסד, לפי הלקות שאובחנה ולפי הקריטריונים של המועצה להשכלה גבוהה ושל המוסד עצמו. בין ההתאמות בבחינות שכל-זכות מונה: הארכת זמן, הקראת הבחינה, דף נוסחאות מורחב והקלדת תשובות במחשב.

הדרך עוברת בשלושה שלבים: אבחון שהמוסד מכיר בו, בקשה לגורם המוסמך במוסד, ותשובה. לפי כל-זכות, המוסד צריך לענות בכתב ובנימוק בתוך 30 יום מהגשת הבקשה. אפשר לערור על ההחלטה בפני הגורם המוסמך במוסד, והתשובה על הערר צריכה להינתן בכתב בתוך 15 יום.

שלב 1: אבחון לקות למידה שהמוסד מכיר בו (מת"ל ואחרים)

כל-זכות ממליצה על אבחון מת"ל, מערכת ממוחשבת שפיתח המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בחסות המועצה להשכלה גבוהה, ומזכירה שמי שאובחן בעבר צריך לבדוק מול המוסד אם האבחון עדיין תקף. כאן המוסדות נבדלים:

• אוניברסיטת תל אביב מכירה בשני סוגים: אבחון פנימי שתקף רק בה, ואבחון מת"ל שתקף לפי האוניברסיטה "גם באוניברסיטאות אחרות בארץ ובמבחני לשכה". היא ממליצה להגיע לתחילת השנה עם אבחון מתועד, ומזהירה שרשימת הממתינים לאבחון מתארכת עם פתיחת השנה.
• הטכניון דורש "אבחון עדכני המוכר על ידי הטכניון", ומציין את מת"ל.
• האוניברסיטה הפתוחה מקבלת דוחות אבחון שבוצעו בחמש השנים האחרונות.
• אוניברסיטת בן-גוריון מבקשת לצרף את אבחון מת"ל לטופס הפנייה להכרה, ושומרת לעצמה את הזכות לדרוש מסמכים ואבחון נוסף.

שימו לב גם למשפט שחוזר בכמה מוסדות בניסוחים שונים: ההמלצות של המאבחן אינן מחייבות. בבן-גוריון נכתב שהוועדה "איננה מחויבת לאמץ" את חוות הדעת של המאבחן, ובתל אביב שההחלטה הסופית "שמורה לוועדה מקצועית".

שלב 2: מי מחליט על ההתאמות, ועד מתי מגישים בקשה

זה החלק שבו הכי קל לפספס. הטבלה מסכמת את מה שכתוב בעמודי המוסדות עצמם:

המסקנה המעשית זהה בכל השורות: את ההתאמות מסדירים בתחילת השנה, לא בשבוע שלפני הבחינה.

אילו התאמות בבחינות קיימות, ומה דורש הכנה מראש

הדוגמאות של הטכניון שימושיות כי הן מבדילות בין שני סוגים. הארכת זמן של 25% ומחשבון לא מחייבות לעדכן אף אחד מראש. לעומתן, יש התאמות שהטכניון מגדיר כחריגות, שדורשות הכנה מצד צוות ההוראה או מדור הבחינות, ולכן צריך לעדכן מראש: בחינה על גבי מחשב, דף נוסחאות, בחינה בחדר נפרד, הגדלת שאלון, הקראה או מבחן על גבי טבלט.

הקראת הבחינה היא, אם כך, התאמה מוכרת. אבל איך בדיוק היא נעשית, על ידי אדם, בהקלטה או בתוכנה בעמדת מחשב, תלוי במוסד ולפעמים בבחינה עצמה. זו בדיוק שאלה לשאול מראש, ובסוף הפוסט יש רשימה.

איזו תוכנת הקראה מותרת בבחינה עצמה

התשובה הכנה: במה שהמוסד אישר לכם, ובציוד שהמוסד מספק. כמה מהמוסדות מפרטים את הטכנולוגיה שלהם:

• אוניברסיטת תל אביב כותבת שעלמה רידר נרכשה לשימוש האוניברסיטה ו"מותקנת בכל מחשבי האוניברסיטה, בספריות ובכיתות השונות".
• אוניברסיטת בן-גוריון מפעילה חדר טכנולוגיות מסייעות בבית הסטודנט, לסטודנטים עם התאמות ממרכז התמיכה. מותקנות בו בין השאר עלמה רידר, הנקדן ו-ABBYY, ולפי העמוד אפשר לשאול שם מחשב נייד לבחינה, למי שאושרה לו התאמה של מחשב נייד.
• אוניברסיטת חיפה מונה בעמוד הטכנולוגיה המסייעת כלים להקראת מסמכים, ובהם Natural Reader להקראת טקסטים באנגלית, ולסטודנטים עם לקות ראייה גם JAWS ו-NVDA. לבחינות היא מזכירה אוזניות אוטמות רעשים לסטודנטים עם הפרעת קשב.

ולגבי קלי רידר: היא אינה מאושרת לשימוש בבחינות באף מוסד, ואין לה שום אישור כזה. אל תניחו שתוכנה שאתם משתמשים בה בבית מותרת באולם הבחינה, וגם לא שמחשב שהמוסד נותן לכם יכלול אותה. אם ההתאמה שלכם היא הקראה באמצעות תוכנה, שאלו באיזו תוכנה מדובר ובקשו להתאמן עליה לפני הבחינה.

איפה תוכנת הקראה כן עוזרת: חומר הלימוד של כל הסמסטר

הבחינה היא יום אחד. הסמסטר הוא שבועות ארוכים של מקראות, מאמרים ומצגות. שם תוכנת הקראה באמת עובדת בשבילכם, ושם קלי נבנתה לעבוד.

תרחיש מוכר: סטודנטית מקבלת מקראה סרוקה של 30 עמודים בעברית ושני מאמרים באנגלית. הסריקה היא תמונה של עמוד, בלי טקסט שאפשר לסמן, ולכן כלים שמקריאים טקסט שקיים כטקסט שותקים מולה. קלי לא צריכה שכבת טקסט: פותחים את הסריקה בכל תוכנה, לוחצים על קיצור המקלדת, מסמנים בעכבר את הפסקה, וקלי מזהה את העברית והאנגלית שעל המסך ומקריאה בקול, מילה אחר מילה, עם הדגשה של המילה הנקראת.

מה עוד זמין בכל מסלול, ומה דורש מסלול גבוה יותר:

• חלונית קריאה שמציגה את הטקסט בגודל שבחרתם, עם מצב דיסלקציה: גופנים מותאמים, ריווח אותיות, מילים ושורות, הדגשת תחילת המילים וסרגל שמשאיר בפוקוס רק את השורה הנקראת. כלול בכל מסלול.
• ניקוד אוטומטי לעברית, אפשרות שמפעילים בהגדרות. כלול בכל מסלול ודורש חיבור לאינטרנט. הוא עוזר לקול להטעים נכון מילים שבלי ניקוד אפשר לקרוא בכמה דרכים.
• תרגום והקראה של קטע ב-12 שפות, למאמר באנגלית שרוצים לשמוע גם בעברית. כלול בכל מסלול.
• פתיחת קובצי PDF, EPUB ו-DOCX וקריאה רצופה מפרק לפרק, עם ספרייה ששומרת את המקום, וגם זיהוי טקסט מתקדם בענן לסריקות קשות: במסלול פלוס ומעלה.
• שמירת הקראה כקובץ MP3, כדי לשמוע מקראה בדרך: במסלול המורחב בלבד.

ועוד דבר אחד שכדאי לחשוב עליו: אם ההתאמה שלכם בבחינה היא הקראה, יש היגיון בכך שגם בלימוד תתרגלו לשמוע את החומר תוך כדי שהעין עוקבת אחרי הטקסט. זה לא מבטיח שום תוצאה, אבל זה הופך את יום הבחינה לפחות זר. על בניית ישיבת לימוד ארוכה עם הקראה, למי שמתקשה להישאר מרוכז: הפרעת קשב וקריאה ארוכה: לשמוע ולראות בו-זמנית. ועל הקראת סריקות צעד אחר צעד: איך להקריא PDF סרוק, צילום מסך או תמונה של דף בעברית.

מה קלי רידר לא עושה

• היא אפליקציה למחשב בלבד: מק עם שבב Apple (M1 ומעלה) ו-macOS 14 ומעלה, או מחשב Windows עם מעבד x64 ו-Windows 10 (גרסה 1809) ומעלה. אין אפליקציה לטלפון או לטאבלט, ומחשבים עם מעבד ARM לא נתמכים.
• אין גרסה חינמית, רק 3 ימי ניסיון חינם, בלי כרטיס אשראי. אם המוסד שלכם כבר נותן גישה לעלמה רידר והחומר שלכם מגיע כקובצי Word או PDF תקינים, ייתכן שאין סיבה לשלם על כלי נוסף. ההשוואה המלאה: קלי רידר מול עלמה רידר.
• היא לא מחליפה את מרכז התמיכה, את ההתאמות או את החונכות שהמוסד מציע.

חמש שאלות למרכז התמיכה, לפני הבחינה הראשונה

1. איזה אבחון אתם מקבלים, וכמה עדכני הוא צריך להיות?
2. עד איזה תאריך מגישים בקשה לסמסטר הזה, ותוך כמה זמן מקבלים תשובה?
3. איך נעשית הקראת הבחינה אצלכם: על ידי אדם, בהקלטה או בתוכנה? ואם בתוכנה, באיזו, ואפשר להתאמן עליה מראש?
4. יש עמדות או חדר עם טכנולוגיה מסייעת? מה מותקן שם, ומה שעות הפעילות?
5. ההתאמות שאושרו לי תקפות לכל התואר, או שצריך לחדש אותן?

ואם השאלה היא גם מי משלם על תוכנה ללימוד בבית, יש על זה מפה נפרדת: מי מממן תוכנת הקראה בישראל.

לסיכום

ההתאמות בבחינה הן עניין של המוסד: אבחון, בקשה בזמן, ושאלות טובות מראש. הלימוד לאורך הסמסטר הוא עניין שלכם, ושם תוכנת הקראה יכולה להוריד הרבה מהעומס. מי שרוצה לנסות את זה על המקראות של הסמסטר יכול להוריד את קלי רידר למק או לווינדוס, ולקרוא על המסלולים.