מי מממן תוכנת הקראה בישראל: רווחה, ביטוח לאומי, אוניברסיטאות

מישהו בבית רואה פחות, או קורא לאט מאוד, ותוכנה שמקריאה את המסך הופכת מ"נחמד שיש" ל"בלי זה לא לומדים". השאלה הבאה מגיעה מהר: מי משלם על זה? התשובה הכנה היא שאין גוף אחד בישראל שמממן "תוכנת הקראה" בשם הזה. יש כמה מסלולים, ולכל אחד שער כניסה משלו.

התשובה הקצרה

שערי הכניסה הם ארבעה: תעודת עיוור, אחוזי נכות, מעמד של סטודנט או תלמיד, ומעסיק. ברוב המסלולים המילה "תוכנה" לא מופיעה במפורש. לכן השאלה שצריך לשאול בכל אחד מהם היא אותה שאלה: האם תוכנת הקראה למחשב נכנסת להגדרה שלכם?

דבר אחד חשוב לומר לפני הכול. קלי (KaliReader) אינה מוכרת, מאושרת או ממומנת על ידי אף אחד מהגופים שבהמשך. זו מפה של מקומות שכדאי לשאול בהם, לא הבטחה ולא ייעוץ משפטי. המקורות מתוארכים, והכללים משתנים.

1. משרד הרווחה: תעודת עיוור וסלי הסיוע

זה המסלול היחיד שבו תוכנה מופיעה ברשימה בשמה, ולכן הוא ראשון.

השער הוא תעודת עיוור / לקוי ראייה. לפי כל-זכות, זכאי לה מי שמתקיים לגביו אחד משלושה מצבים: היעדר ראייה מוחלט, חדות ראייה מרבית של 3/60 בעין הטובה יותר גם בעזרת משקפיים, או שדה ראייה שאינו עולה על 20 מעלות בעין הטובה יותר. לפני הבקשה עוברים בדיקה אצל רופא עיניים שממלא טופס עדכון מצב ראייה, ואת הבקשה מגישים למשרד הרווחה, שם שירות קש"ת (לשעבר רש"ט) קובע את הזכאות. הבקשה עצמה מוגשת דרך עמוד השירות של המשרד באתר gov.il.

מי שמחזיק בתעודה מקבל סלים אישיים. כאן יש הבחנה שחוסכת אכזבה: לפי כל-זכות, סל העזרים הכלליים (עד מחצית ממחיר המוצר) אינו כולל מוצרי מחשב. יש סל נפרד, "טמ"סים ומוצרי הנגשה למחשב", והרשימה בו כוללת בין השאר "תוכנות קוליות", "תוכנות הגדלה למחשב" ו"מכשיר אלקטרוני לזיהוי והקראה". ההשתתפות היא 50% עד 90% מהעלות לפי סוג המוצר, תקופת החידוש היא שלוש עד שבע שנים, והאישור ניתן מראש, לפני הרכישה.

מה לשאול: האם תוכנת הקראה למק, שנמכרת במנוי חודשי ולא ברכישה חד-פעמית, נחשבת "תוכנה קולית" לצורך הסל. אל תקנו לפני שקיבלתם תשובה בכתב.

2. ביטוח לאומי: שיקום מקצועי, לא "מכשירי שיקום"

הרבה אנשים מחפשים "מכשירי שיקום וניידות" בביטוח לאומי. כדאי לדייק במונח, כי הוא מוביל למקום אחר: לפי כל-זכות, הרשימה בשם הזה היא של משרד הבריאות, האחריות על אספקתה עברה לקופות החולים, והיא עוסקת בציוד כמו כיסאות גלגלים ומשקפיים טלסקופיות לילדים עד גיל 18. לא בתוכנה.

המסלול של ביטוח לאומי שכן נוגע לקריאה הוא שיקום מקצועי. לפי ביטוח לאומי, "אם נקבעו לך לפחות 20% נכות, אנחנו יכולים לסייע לך", והשיקום כולל בין השאר "מימון אביזרי לימוד" ו"תמיכה במהלך הלימודים". בעמוד התשלומים של ביטוח לאומי מופיעים "ספרים וציוד לימודי", "מכשירי לימוד" ו"שירותי תמיכה והנגשה", ובתוכם "הקראות" ו"תמלול". באותו עמוד נכתב במפורש שהמימון הוא השתתפות בתשלומים ואינו נועד לכסות בכל המקרים את מלוא העלויות.

מה לשאול: את פקידת השיקום, האם תוכנת הקראה היא "מכשיר לימוד" במסגרת תוכנית השיקום שאושרה לכם, ואם שירות ההקראה יכול להיות תוכנה במקום אדם.

3. קופות חולים: בעיקר מכשירים, ובעיקר בביטוח המשלים

יש ראיה שמכשירי קריאה כבר נכנסו למערכת הבריאות. לפי מכבי, חברי "מכבי שלי" ו"מכבי זהב" בעלי תעודת עיוור, מגיל 18 ואחרי 12 חודשי ותק, זכאים למכשיר OrCam אחד בשנה בהשתתפות עצמית לפי מחירון. שימו לב לשני סייגים: זה ביטוח משלים ולא סל הבריאות, וזה מכשיר ולא תוכנה.

מה לשאול: את הקופה שלכם, האם בביטוח המשלים יש סעיף לעזרי קריאה או ראייה, ומה בדיוק ההגדרה שלו.

4. אוניברסיטאות ומכללות: מרכזי התמיכה

לפי כל-זכות, מוסדות להשכלה גבוהה המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה חייבים להעניק שירותי תמיכה ונגישות, ובין השירותים "הדרכה בטכנולוגיות וביישומים תומכי למידה (הקראה, תמלול, תרגום, אוריינות מחשבים, ועוד)". המסמך שמביאים הוא דו"ח אבחון מוכר, או חוות דעת רפואית מרופא מומחה כשמדובר במוגבלות.

כאן "מימון" בדרך כלל אינו כסף ליד. המוסד קונה רישיון ומתקין אותו בעמדות שלו:

• הטכניון: לפי אתר הנגישות של הטכניון, מרכז הנגישות נמצא בבניין אולמן קומה 3, ולידו חווה המיועדת לסטודנטים כבדי ראייה, עם עזרים וטכנולוגיות מסייעות.
• אוניברסיטת בן-גוריון: לפי דיקנאט הסטודנטים, חדר הטכנולוגיות המסייעות בבית הסטודנט מיועד לסטודנטים עם התאמות ממרכז התמיכה, ובו עמדות מחשב עם תוכנות ייעודיות, ובהן עלמה רידר.
• אוניברסיטת חיפה: עמוד הטכנולוגיה המסייעת של הדיקנאט מונה בין השאר את Natural Reader להקראה באנגלית ואת OrCam Read.

מה לשאול: האם מרכז התמיכה יכול לבחון ולהתקין תוכנה נוספת בעמדות, ואילו התאמות בבחינות מגיעות לכם על סמך האבחון. אם אתם משווים בין תוכנות שכבר מותקנות במוסד, ההשוואה בין KaliReader לעלמה רידר עוזרת לנסח את השאלה.

5. משרד החינוך: התאמות בדרכי היבחנות

לתלמידי בית ספר זה אינו מימון של תוכנה בבית, אלא התאמות בבחינות. לפי כל-זכות, ההתאמות מחולקות לשלוש רמות, הקראת השאלות היא אחת מהן, התאמות ברמה 1 מאושרות בוועדה בית ספרית, רמות 2 ו-3 בוועדת ההתאמות המחוזית, והבסיס הוא אבחון במכון מוסמך. חוזר הנהלים של אגף לקויות למידה והפרעת קשב במשרד החינוך לשנת תשפ"ה, מ-9 בדצמבר 2024, קובע את סדרי ההגשה לנבחנים בתשפ"ה ובתשפ"ו.

מה שקורה להקראה בבגרות עצמה, ואיך מתאמנים על זה מראש, מפורט במדריך על הקראה ממוחשבת בבגרות.

6. מעסיקים: התאמות במקום העבודה

לפי כל-זכות, "מעסיק מחויב להתאים את מקום העבודה ותנאי העבודה לאדם עם מוגבלות", והתאמה מוגדרת כ"התוספת, השינוי, האביזר או האמצעי שנדרשים עבור עובד". מסך גדול לעובד עם לקות ראייה מופיע שם כדוגמה. המדינה משתתפת במימון ההתאמות מכוח תקנות משנת 2006, והבקשה מוגשת על ידי המעסיק, לא על ידי העובד.

מה לשאול: את המעסיק, האם יגיש בקשה להשתתפות המדינה עבור תוכנת הקראה בעמדת העבודה שלכם.

מה ת"י 5568 מחייב, ומה לא

לפעמים שומעים ש"התקן מחייב לקנות תוכנת הקראה". זה לא נכון, וכדאי לא לחזור על זה מול ועדה. לפי איגוד האינטרנט הישראלי, תקנה 35 לתקנות הנגישות לשירות קובעת ש"חובת ההנגשה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים בפועל של אתר אינטרנט הנותן שירות לציבור בישראל", ברמה AA של ת"י 5568, המאמץ את הנחיות WCAG 2.0. כלומר: הארגון חייב להנגיש את האתר שלו. הוא אינו חייב לרכוש תוכנת הקראה לאף אחד.

גם האתר הזה נמצא בתחולת התקן, והצהרת הנגישות שלו מפרטת מה נמדד ומה עדיין לא.

מה להביא כשפונים

בכל אחד מהמסלולים, שלושה דברים מקצרים את השיחה:

1. מסמך רפואי או אבחון. תעודת עיוור, מכתב מרופא עיניים, דו"ח אבחון דידקטי או חוות דעת מרופא מומחה, לפי המסלול.
2. תיאור הצורך במילים פשוטות. "אני צריך שהמחשב יקריא לי סריקות של חומר לימוד בעברית ויסמן את המילה הנקראת." לא שם של מוצר, אלא מה הוא עושה בשבילכם.
3. ניסיון קצר עם התוכנה. שבוע של שימוש נותן משפט אחד שאין לו תחליף: "עם זה סיימתי פרק. בלי זה לא." אם אפשר, צרפו דוגמה קונקרטית מהמסמכים שלכם.

ושאלה אחת לשאול תמיד, בכל דלת: האם תוכנה נכנסת אצלכם להגדרה, ואם לא, מי כן.

ומה עושים בינתיים

התשובה מהגופים לוקחת זמן. עד אז אפשר להוריד את KaliReader ולהתחיל לקרוא עם הקול המקומי, שאינו מוגבל בכמות בשום מסלול, ולעבור לקולות הענן כשמתאים. פרטי המסלולים נמצאים בעמוד המחירים. מי שמחפש עוד רקע: איך KaliReader קוראת מסך בעברית, קריאה במחשב עם ניוון מקולרי, ודיסלקציה בגיל 30: מה עוזר.