כל הפוסטים

הקראה ממוחשבת בבגרות: מה זה אומר לתלמיד שלכם

משרד החינוך מעביר את הקראת שאלון הבגרות במתמטיקה 3 יחידות מבוחן אנושי למחשב. מה בדיוק השתנה, מה לשאול בבית הספר, ואיך מתאמנים בבית כדי שיום הבחינה לא יהיה הפעם הראשונה.

הודעה כזאת מגיעה בדרך כלל בוואטסאפ של ההורים, בלי הסבר: ההקראה בבגרות במתמטיקה תהיה ממוחשבת. אם לילד שלכם יש התאמות בדרכי היבחנות, השאלה הראשונה היא פשוטה. מה בדיוק משתנה, ומה עושים עם זה עכשיו.

הנה התשובה, מתוך המסמכים עצמם, ואחריה מה אפשר לעשות בבית.

מה השתנה, במילים של משרד החינוך

חוזר הנהלים של משרד החינוך להתאמות בדרכי היבחנות לשנת תשפ"ה, בסעיף "שינויים בהתאמות בבחינת הבגרות במתמטיקה", קובע שהשמעת שאלון הבחינה במתמטיקה בשאלוני 3 יחידות של תוכנית ההיבחנות החדשה, שאלונים 35371 ו-35372, תתבצע באמצעות מערכת iTest. בשאר שאלוני המתמטיקה ההתאמה ממשיכה להתקיים כמו קודם, בהקראה של בוחן אנושי וניטרלי.

עוד פרט קטן שכדאי לדעת מראש: לפי אותו סעיף, השמעה במתמטיקה לא מאפשרת הקלדה. התשובות נכתבות במחברת הבחינה, כרגיל.

שימו לב למילה. מה שאתם קוראים לו "הקראה", החוזר קורא לו "השמעת שאלון הבחינה". כשתחפשו את זה בטבלת ההתאמות, או תדברו עם בית הספר, זה המונח שיפתח את הדלת הנכונה. באותו חוזר כתוב גם איך ההשמעה מתבצעת באופן כללי: במכשיר MP3 עם כרטיס ייעודי לבחינה, או במחשב במערכת iTest, ובמקצועות שבהם עדיין אי אפשר לקיים את הבחינה במערכת ממוחשבת, בהקראה של בוחן אנושי.

ההתאמה הזו אינה בסמכות הוועדה הבית ספרית אלא בסמכות ועדת התאמות מחוזית, והבקשה נשענת על אבחון דידקטי או פסיכודידקטי, שתי חוות דעת של מורים ודוגמאות ממבחנים משווים. כל-זכות מסכם את המדרגות בשפה פשוטה: התאמות ברמה 1 מאושרות בבית הספר, רמות 2 ו-3 בוועדה המחוזית, וערעור על החלטת הוועדה המחוזית עולה לוועדת ערעורים עליונה.

למי זה נוגע

לפי החוזר והכתבה ב-ynet, השינוי נוגע לקבוצה מוגדרת למדי:

  • תלמידים עם לקות למידה או הפרעת קשב שאושרה להם ההתאמה של השמעת שאלון הבחינה.
  • שניגשים למתמטיקה ברמת 3 יחידות, בתוכנית ההיבחנות החדשה, שאלונים 35371 או 35372.
  • הכתבה מתארת אותם כתלמידים שאובחנו עם לקויות שמקשות על תפיסה מתמטית ועל כתיבה, כלומר דיסקלקוליה ודיסגרפיה.

אם הילד שלכם ניגש ל-4 או 5 יחידות, או נבחן בשאלון של התוכנית הישנה, החוזר אומר שההקראה שלו נשארת אנושית. כדאי לוודא את מספר השאלון מול בית הספר ולא להסתמך על "3 יחידות" בלבד.

למה הורים ותלמידים התלוננו

הכתבה ב-ynet, תחת הכותרת "משרד החינוך משנה התאמות לתלמידים עם לקויות למידה", מביאה את הצד של התלמידים. תלמידת י"א שאובחנה עם דיסלקציה, דיסקלקוליה ודיסגרפיה מסכמת את התסכול במשפט אחד: "במקום להתכונן למבחן אני לומדת איך בכלל להיבחן". החשש שעולה מהכתבה מוכר לכל הורה לילד עם התאמות: קול סינתטי שקורא שאלה במתמטיקה, בלי אדם שאפשר לבקש ממנו לחזור על החלק הזה, ולחץ של מערכת חדשה שנוחתת על תלמיד באמצע שנת הלימוד.

תגובת משרד החינוך, כפי שהיא מובאת שם, היא שההשמעה הממוחשבת נועדה להבטיח אחידות, שוויון והוגנות בין כל הזכאים להתאמה; שמדובר בהליך טכני שמלווה בהסבר ותיווך מראש; שתלמיד שנתקל בקושי יכול לפנות לצוות בית הספר, והנושא ייבחן באופן פרטני; ושבמקרים חריגים אפשר לפנות לוועדת החריגים באגף הבחינות. הכתבה עצמה אינה מציגה תאריך פרסום, ולכן אנחנו לא נוקבים בו.

שני הצדדים צודקים בדבר אחד, גם אם לא מנסחים אותו כך: הקראה ממוחשבת היא מיומנות. ומיומנות אפשר לתרגל.

מה לשאול את רכזת ההתאמות בבית הספר

אנחנו לא יועצים חינוכיים, ורכזת ההתאמות של בית הספר היא הכתובת לכל שאלה על הזכאות עצמה. אלה השאלות שכדאי להגיע איתן לפגישה:

  1. באיזה שאלון בדיוק הילד נבחן, ומהו מספרו? ההבדל בין 35371 לשאלון של התוכנית הישנה הוא ההבדל בין מחשב לבוחן אנושי.
  2. איך ההשמעה תתבצע אצלנו, במחשב או במכשיר שמע, ומי מפעיל אותה ביום הבחינה?
  3. משרד החינוך הבטיח "הסבר ותיווך מראש". מתי ואיך זה קורה בבית הספר שלנו, והאם יש מפגש התנסות במערכת לפני מועד הבחינה?
  4. אילו התאמות נוספות נשארות בתוקף לצד ההשמעה, למשל הארכת זמן?
  5. אם הילד מתקשה במיוחד עם קול ממוחשב, מה המסלול לפנייה פרטנית, ובאילו מקרים בית הספר פונה לוועדת החריגים?

תשובות כתובות עדיפות על תשובות בעל פה. ואם הבקשה להתאמה עוד לא הוגשה, המדריך של כל-זכות מסביר את לוח הזמנים והמסמכים.

מה אפשר לעשות בבית כבר עכשיו

העיקרון פשוט: יום הבחינה לא צריך להיות הפעם הראשונה שהילד שומע קול ממוחשב קורא לו שאלה במתמטיקה. את החומר הוא לומד בבית הספר. את ההאזנה אפשר לתרגל בבית, על שאלונים משנים קודמות, ואלה חמשת הדברים ששווה להתאמן עליהם:

  • להחזיק ריכוז לקול סינתטי לאורך שאלה שלמה, ולא רק לאורך משפט. זה מתעייף בהתחלה, ופחות אחרי כמה פעמים.
  • לשלוט בקצב. לעצור, לחזור על משפט, להאט. עם בוחן אנושי מבקשים; עם מחשב לוחצים. הרפלקס הזה צריך להיות אוטומטי לפני הבחינה.
  • לעקוב בעיניים תוך כדי האזנה. אצל הרבה תלמידים עם דיסלקציה, קול ועין ביחד עובדים טוב יותר מכל אחד לבד.
  • עברית ואנגלית באותה שורה. שאלה במתמטיקה מערבבת עברית עם אותיות לטיניות ועם מספרים, ולקול ממוחשב יש דרך משלו לקרוא אותן. עדיף לשמוע את זה בפעם הראשונה בבית.
  • לעבוד מדף סרוק. שאלון בגרות ישן הוא בדרך כלל סריקה או תמונה, לא טקסט שאפשר לסמן. הכלי שאתם משתמשים בו צריך לדעת לקרוא גם את זה.

איך מקריאים שאלון סרוק בבית

קלי (KaliReader) הוא תוכנת הקראה למק. הוא לא מחפש טקסט בקובץ; הוא מצלם את מה שמופיע על המסך, מזהה את הטקסט שבתמונה, ומקריא אותו. לכן הוא עובד גם על סריקה, על צילום מסך ועל PDF שאי אפשר לסמן בו טקסט, כלומר בדיוק על שאלון בגרות ישן. הזיהוי בעברית ובאנגלית נעשה במכשיר עצמו, בלי אינטרנט, ומנוע הזיהוי בנוי לשורות שבהן עברית ואנגלית מעורבות, כך שסדר הקריאה נשמר גם כשהאותיות הלטיניות באמצע משפט בעברית.

כך זה נראה, צעד אחר צעד, עם שאלון משנה קודמת:

  1. פותחים את השאלון הסרוק בכל תוכנה שנוחה לכם, למשל בתצוגה המקדימה של מק.
  2. לוחצים על קיצור המקלדת של "הקראת אזור" וגוררים מלבן סביב השאלה. אפשר גם להקריא את כל המסך.
  3. קלי מזהה את הטקסט ומתחיל לקרוא. חלונית הקריאה מציגה את הטקסט בגופן גדול, ועם הקולות המקומיים של מק כל מילה מודגשת ברגע שהיא נאמרת.
  4. לחיצה על כל מילה בחלונית מתחילה את ההקראה ממנה. זה התרגול של "תחזור על החלק הזה", בלי בוחן.
  5. הפקדים הצפים עוצרים, מדלגים וחוזרים אחורה, ואפשר להגדיל אותם לכפתורים גדולים.
חלונית הקריאה של קלי עם מילה מודגשת בצהוב, ומתחתיה פקדי ההשמעה הצפים: השהיה, דילוג, הקראה מחדש

בחלונית הקריאה עברית ואנגלית יושבות יחד, והמילה הנוכחית מודגשת. ככה הילד מתרגל לעקוב בעיניים אחרי הקול, במקום רק לשמוע:

חלונית הקריאה של קלי: פסקה באנגלית ופסקה בעברית באותה חלונית, המילה הראשונה מודגשת בצהוב

בהגדרות בוחרים קול נפרד לעברית ולאנגלית, ומחוון של מהירות הדיבור. מתחילים לאט, ומעלים בהדרגה:

הגדרות הקול בקלי: קול בעברית, קול באנגלית, סימון "הקראת עברית ואנגלית בקולות נפרדים" ומחוון מהירות הדיבור

הקולות המקומיים של מק עובדים בלי אינטרנט ובלי הגבלה. קולות הענן במנוי נשמעים טבעיים יותר בעברית, אבל שימו לב: הם מחזירים שמע בלי תזמון מילים, ולכן ההדגשה בחלונית לא מתקדמת יחד איתם. לתרגול של מעקב בעיניים, הקול המקומי הוא הבחירה הנכונה.

מה קלי לא עושה

כדאי לומר את זה בפירוש. קלי הוא כלי לתרגול בבית ולקריאה יומיומית. הוא לא מערכת הבחינה של משרד החינוך, הוא לא מאושר לשימוש בחדר הבחינה, והקול שישמעו בבחינה יהיה של המערכת שבית הספר מפעיל. מה שכן עובר מהבית לחדר הבחינה הוא המיומנות: היכולת להאזין לקול ממוחשב, לעקוב, לעצור, לחזור, ולא להיבהל.

נוסחאות ותרשימים הם סיפור נפרד מטקסט, ואנחנו לא מבטיחים לגביהם דבר. תרגלו על החלק המילולי של השאלות, ובקשו מבית הספר להסביר איך המערכת שלהם מציגה נוסחאות.

לקריאה נוספת

מה עכשיו

קבעו פגישה עם רכזת ההתאמות, קחו איתכם את חמש השאלות למעלה, ובקשו תשובות בכתב. במקביל, הורידו שאלון ישן והתחילו לתרגל האזנה, עשר דקות ביום. אם אתם רוצים לעשות את זה עם קלי, הורדה והתחלה כאן, ופירוט המסלולים בעמוד המחירים.

מקורות

  1. חוזר נהלים להגשת בקשות להתאמות בדרכי היבחנות בבחינות הבגרות בשנת הלימודים תשפ"ה (משרד החינוך, אגף לקויות למידה והפרעת קשב) (נבדק ב־16 ביולי 2026)
  2. משרד החינוך משנה התאמות לתלמידים עם לקויות למידה: "הפיילוט פוגע" (ynet, תמר טרבלסי חדד) (נבדק ב־16 ביולי 2026)
  3. בחינות בגרות והתאמות לתלמידים עם ליקויי למידה (המרחב הפדגוגי, משרד החינוך) (נבדק ב־16 ביולי 2026)
  4. התאמות לבעלי לקויות למידה בבחינות הבגרות (כל-זכות) (נבדק ב־16 ביולי 2026)

לכל הפוסטים

שיהיה לכם קל לקרוא.

מסמנים טקסט על המסך, וזה נקרא מיד בקול טבעי. זמין ל־macOS ול־Windows.

להתחיל